תחקיר נושא ותחקיר דמות

תחקיר נושא-

המצב הביטחוני הקיים במדינת ישראל, הטיפול במשפחות שכולות נהייה לחלק מהעשייה הביטחונית

במדינה.

אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון הוא הגוף המטפל ודואג למשפחות השכולות, מתוך תפיסה כי

המדינה חייבת לאלה שנפגעו למען הגנתה והצלתה.

היחידה לשירותים סוציאליים קובעת את המדיניות בטיפול בהורים שכולים,היא מפקחת ומדריכה את העובדים .

אנשי הטיפול מסייעים להורים השכולים לקבל תחושת משמעות ולמצוא את הכוחות לחזור לחיי שגרה בריאים

ותקינים. המפגש עם העובד הסוציאלי מתחיל עוד בזמן השבעה ומטרתו לספק תמיכה רגשית, ייעוץ והכוונה.

לאחר מכן יקיים העובד הסוציאלי ביקורים תקופתיים ויעמוד לרשות ההורים השכולים בכל עניין. בנוסף

עומדת בפני ההורים השכולים האופצייה להיעזר בשרותי פסיכיאטריה ופסיכולוגיה שאושרו על ידי

משרד הביטחון.לרשות ההורים השכולים עומדים גם גופים נוספים כדוגמת מתנדבים, קבוצות

תמיכה ותעסוקת פנאי.מידי חודש מועברים להורים השכולים תגמולים כספיים בהתאם למצבם

המשפחתי. אגף המשפחות במשרד הביטחון הוא הגוף שעומד לרשות ועבור ההורים השכולים

והוא גם הגוף המספק את כל צרכיהם, שאלותיהם ובעיותיהם. זוהי חובתו וזוהי המחויבות שלו.

אנשי המקצוע באגף המשפחות עברו הכשרה מקצועיות בעניין והם זמינים לרשותם

של ההורים השכולים בכל דרך ובכל זמן.

בישראל יש כמעט 10,000 הורים שכולים. ההורים והמשפחה כולה נאלצים להתמודד

עם אחרי שאחרי האובדן הקשה ולמרות כל הסיוע המוענק להם ע"י המדינה התהליך

קשה וערוך מאוד ומאוד קשה לצאת להשתקם ממנו.

תחקיר דמות-
הדמות הראשית עליה הסרט מספר, היא רותי בת 58, נולדה במושב נתיב השיירה לעולים מעירק.
לרותי שישה אחים,
התחתנה עם ציון לפני יותר מארבעים שנה. אחות במקצוע שלה ועובדת כבר 40 שנה באחות בקופה כללית.
נולדו להם שלושה ילדים. אורון בן 37, כעט גר במזכרת בתיה, ונשוי כבר שבע שנים ולו שני ילדים,
שי-לי בת השש וצור בן שנה. הבן השני, איתי בן 34, כעט גר בתל אביב עובד כברמן במסעדה.
הילד השלישי, בר בן 20. ציון נפטר לפני חמש שנים מאירוע לב. בר בנם הקטן נפטר לפני שנה בעט שירותו
הצבאי. איתי ואורון לאחר השירות הצבאי עברו לגור במרכז. כשציון נפטר נותרו רותי ובנה בר לבד בבית.
בר לקח על עצמו את תפקיד "האבא" כמו למשל את גינון הגינה, ועבודה במטע האבוקודו שעבד אותו ציון אביו,
והכי חשוב את השמירה על אמו, רותי. לבר ורותי היה קשר מיוחד שהתהדק עם גדילתו של בר.
כעט רותי נותרה לבד בבית. המשפחה הגדולה שלה מהמושב דואגת לה ומקיפה אותה. ילידה משתדלים להגיע מהמרכז
לצפון בסופי שבוע, אך המרחק קשה והזכרונות בבית מקשים. כעט רותי לאחר מחשבות
רבות החליטה לעזוב את עבודתה בתור אחות לקחת הפסקה ולעבור לגור ליד ילידה במרכז,
ולהחליט איך להמשיך את חייה.

תחקיר דמות

מנם לא חזר ציון לתפקוד מלא מבחינה פיסית, אך עבד כמה שיכל והיווה דמות אב ודמות במשפחה לכל דבר, כך שבהמשך החיים לא היווה השפעה שלילית או הקשה על המשפחה. רותי לאורך כל התקופה הייתה דמות אם למופת עבדה ופרנסה את המשפחה.  רותי בעלה והילדים תמיד היו משפחה חמה ואוהבת, אהבו לצאת לטיולים חופות משותפות ועוד. אורון ואיתי גדלו ולאחר הצבא עזבו את הבית. איתי הגשים את חלומו ועבר לגור בתל אביב, ואורון ששירת בקבע בצבא הכיר שמה את רון, אשתו לעתיד ועבר לגור איתה גם הוא באזור המרכז. רותי ציון ובנם בר נותרו לגור לבד בבית

רותי, כיום בת 58 נולדה וגרה במושב נתיב השיירה שבצפון. רותי נולדה לעולים מעירק ולה שישה אחים ואחיות שכולם התחנכו, והקימו משפחה במושב. רותי ואחיה למדו בבתי הספר במושב, התחנכו לאהבת הארץ והאדם. רותי הייתה ילדה ונערה שמחה וחייכנית תמיד דאגה למשפחה ולאחיה. בצבא שירתה רותי בתור.......

בגיל החליטה רותי לעשות הכשרה ולהיות אחות. לאחר ההכשרה החלה לעבוד בקופת חולים כללית ביישוב עמקה, שמה עבדה עד גיל 57.  בגיל... הכירה רותי ציון יעקוביאו, עקב מפגשים משפחתיים. ציון הוא אח של בעלה של אחותה עמליה. לאחר... שנים התחתנה רותי עם ציון, גם הוא בן היישוב, עוסק בחקלאות ביישוב. רותי וציון בנו את ביתם במושב ליד ביתה של אחותה עמליה ובעלה. לאחר שנתיים נולד בנם הראשון אורון, שכיום בן .....

לאחר שנתיים נולד בנם השני איתי. רותי וציון חינכו אותם לאהבת האדם והארץ. שאורון היה בן חמש עשרה נולד ילד נוסף למשפחה בר בן הזקונים של המשפחה. בני המשפחה אהבו את בר כל כך שהיה ילד ביישן ומופנם והיה ילד טבע שאהב את השטחים החקלאים ואת חיי המושב. בר אהב לעזור לאביו ולבני משפחתו החקלאים לעבוד את האדמה. שהיה בר בן 6, עבר ציון אירוע מוחי קשה. עקב כך נפגע בריאותית והפסיק לעבוד במשק הבית. רותי והמשפחה עזרו ותמכו בו עד שהשתקם. מאז, לקח על עצמו אורון הבכור, שהיה אז בשנות העשרים המוקדמות את תפקיד האב בבית, והכי חשוב דאג לאמא רותי ולאחיו הקטנים.

אורון ושאר המשפחה דאגו לעבוד את שטחיו החלקאים עד שחזר לתפקוד חלקי וחזר לחייו.

אמנם לא חזר ציון לתפקוד מלא מבחינה פיסית, אך עבד כמה שיכל והיווה דמות אב ודמות במשפחה לכל דבר, כך שבהמשך החיים לא היווה השפעה שלילית או הקשה על המשפחה. רותי לאורך כל התקופה הייתה דמות אם למופת עבדה ופרנסה את המשפחה.  רותי בעלה והילדים תמיד היו משפחה חמה ואוהבת, אהבו לצאת לטיולים חופות משותפות ועוד. אורון ואיתי גדלו ולאחר הצבא עזבו את הבית. איתי הגשים את חלומו ועבר לגור בתל אביב, ואורון ששירת בקבע בצבא הכיר שמה את רון, אשתו לעתיד ועבר לגור איתה גם הוא באזור המרכז. רותי ציון ובנם בר נותרו לגור לבד בבית. רותי זכתה ליותר זמן פנוי ויצאה לחופשות עם חברות ולבילויים. בר ורותי התקרבו יותר ואהבו לעשות דברים רבים יחד כמו צפייה בסרטים ואפילו הקפה המשותף בבוקר הפך לרגע האהוב ביום. אורון התחתן לאחר מספר שנים עם רון המתגוררים במזכרת בתיה שבמרכז. באותה שנה נולדה בתו הראשונה והנכדה הראשונה לרותי וציון שי לי. שי לי זכתה לאהבה רבה ותשומת לב מרובה מצד המשפחה, רותי נהגה לנסוע לבקרם במרכז, והם נהגו לבוא מדי שבת למושב. בין בר ושי לי היה חיבור ענק. רותי וציון יחד עם ילדיהם והנכדה שי לי נהגו לצאת חופשות משפחתיות ולעשות חיים. לאחר שלוש שנים, באחד מבקרי הקיץ, חזר בר הביתה מעבודתו הקבוע אצל דודו החקלאי. רותי הייתה בעבודה וציון נותר בבית. בר נכנס הביתה וחיפש את אביו אך לא מצא. הוא החל לקרוא לו, נכנס לסלון ומצא אותו יושב על הספה, ללא רוח חיים. ציון באותו הבוקר עבר דום לב ונפטר במקום. בר שהיה אז רק בן 16, הסתגר ונהיה מופנם יותר. התחיל להשקיע יותר בלימודים ושם לו למטרה להתגייס לקרבי בצבא. רותי המשיכה את חייה ולא הראתה כמעט סימן של חולשה. היא בר שנותרו לבד בבית התחברו יותר ובר הפך לילד של אמא. רותי הייתה שותפה לתהליך של בר במיוניו לצבא ועד גיוסו לסיירת גולני. בר סיים את לימודיו בתיכון והצטיינות והתגייס לצבא. רותי נותרה לבדה בבית. מילאה את חייה בפגישות ובילויים מרובים עם חברות וזמן רב עם בניה ונכדתה. בנה אורון ומשפחתו, ובנה איתי, שעובד במסעדה ועובד כברמן בתל אביב היו חוזרים הביתה למשפחה במושב, ולאמא רותי. לאחר שנה וחצי מגיוסו של בר נולד צור בנו של אורון ורון. גם צור קיבל אהבה רבה ותשומת לב מסבתו המפנקת רותי. רותי ובר כשבר לא היו בצבא היו בחגים ובחופשים לנסוע למרכז ולפנק את הילדים ולבלות  עם המשפחה. בר היה ילד של אמא, וגם רותי ציינה שלא נהג לצאת עם חברים יותר מדי, אלה אהב לשבת בבית עם משפחתו או עם אמו רותי, לצפות בטלוויזיה ולצאת לטיולים במושב. חייה של רותי ובר היו חיים שמחים, הם אהבו לבלות יחד, ובר גם הוא היה אהוב על המשפחה ועל בני דודיו שאיתם נהגו לבלות רותי והוא את זמנם.

לפני שנה וחצי, החליטה רותי שהיא רוצה לשנות את מיקום העבודה שלה בתור אחות. עד עכשיו הייתה אחות בקופת חולים כללית במושב עמקה הנמצא סמוך למושב נתיב השיירה. המרפאה היא מרפאה לכל המשפחה ותפקידה של רותי היה לרוב לבצע בדיקות דם ולטפל בתינוקות המרפאה. רותי שעבדה שמה כל הקריירה שלה בתור אחות החליטה שהיא רוצה שינוי. היא עברה בינואר 2018 ל